גז"ד למורשע בסחר בנשק ואמל"ח במסגרת ארגון עם סוחרים עבריינים בין היתר תושבי השטחים

פתח דבר           

1 א.      הנאשם הורשע, במסגרת הסדר טיעון, בעובדות כתב האישום המתוקן המייחס לו עבירה של קשירת קשר לפשע, עבירה לפי סעיף 499(א)(1) לחוק העונשין, התשל"ז-1977 (להלן: "חוק העונשין"), עבירות בנשק (סחר, ייצור, ייבוא ועסקה אחרת) (מספר מקרים), לפי סעיף 144(ב2) לחוק העונשין ועבירות בנשק (נשיאה)(מספר מקרים), לפי סעיף 144(ב) רישא + סיפא לחוק העונשין.

ב.         על פי המפורט בכתב האישום, במהלך שנת 2010 ועד למעצרו, קשר הנאשם קשר עם באסל מוקטראן (להלן: באסל") ואחיו איסלאם מוקטראן (להלן: איסלאם"), לביצוע עבירות פליליות למטרות רווח.

            במסגרת הקשר עמדו באסל ואיסלאם במרכזו של ארגון, הפועל בשיטתיות, בתבנית היררכית ומתמשכת לביצוע עבירות בנשק ובאמל"ח הכוללות רכישת נשק, חלקי נשק, תחמושת, ואמל"ח, סחר בהם, הרכבה, תיקון והובלת נשק לאחרים (להלן: "עבירות נשק"). באסל עמד בראש הארגון, ניהל אותו, כיוון את אנשיו ופיקח עליהם באמצעות איסלאם אשר שימש כיד ימינו בארגון, וביצע את הוראותיו של באסל וביצע בשליחותו פעולות הקשורות לעבירות הנשק. בנוסף, יצר באסל קשר עם סוחרי נשק אחרים שפעלו במקביל לו תוך יחסי גומלין ביניהם ושיתוף פעולה הדדי למצבור כלי נשק ואמל"ח, וסחר בו עם אחרים. כמו כן באסל היה בעל מומחיות וידע בתיקון כלי נשק, הרכבתם ושימש מומחה לכל בעיה טכנית או תקלה אליו הגיעו אחרים לשם תיקון כלי נשק שונים.

            במסגרת הארגון, פעלו באסל, איסלאם, הנאשם ואחרים בשיטתיות ונקטו אמצעי זהירות מובהקים בביצוע עבירות הנשק, הכוללים: שימוש בביטויים וקודים המוכרים רק להם ולאחרים עימם קשרו את הקשר, הקפדה על קשירת קשר רק עם אחרים המוכרים להם היטב ואלה שימשו על פי רוב, כמתווכים, בלדרים או סוחרי נשק עצמאיים, והחזקת כלי נשק במקומות מסתור מחוץ לבתיהם של באסל ואיסלאם, ולעתים מסירת כלי הנשק והתחמושת להחזקת ומשמורת עבורם אצל החיילים.

            מרבית העסקאות בנשק, החזקתם ומקומות המפגש התקיימו ברפת או בסמוך לה.

            עובר למועדים המצוינים בכתב האישום, עסק אסעד סתיתי (להלן: "אסעד"), תושב ג'נין, בפעילות פלילית הכוללת ייצור, ייבוא, הרכבה, פירוק ותיקון של כלי נשק מאולתרים מסוגים שונים. במהלך התקופה שבין 13.10.10 ועד למעצרו של הנאשם, קשר הנאשם קשרי מסחר הדדיים עם באסל וכן עם אסעד לבצע עבירות הכוללות סחר בכלי נשק, תחמושת ואמל"ח, ייבוא, ייצור, תיקון, פירוק, הרכבה והובלה של כלי נשק, תחמושת, חלקים ואביזרים שונים, כל זאת במספר רב ש הזדמנות כמפורט בכתב האישום המתוקן. כמו כן, ובמהלך התקופה קשר הנאשם, לעתים ביחד עם באסל, קשר עם אחרים לסחר, הובלה של כלי נשק מסוגים שונים, חלקי נשק ואביזרים, תחמושת ואמל"ח, כל זאת במספר רב של הזדמנויות.

2.         במסגרת הסדר הטיעון סוכם כי המאשימה תעתור לעונש מאסר בפועל לתקופה של ארבע שנים, מאסר מותנה, קנס וחילוט חלק מתוך הסכום של 106,000 ש"ח אשר נתפס ברשות הנאשם, ואילו הסניגור יטען לעונש באופן חופשי.

תסקיר שירות המבחן:

3.         שירות המבחן ציין כי הנאשם קיבל אחריות חלקית למיוחס לו בכתב האישום, תיאר את עצמו כקורבן, והתייחסותו לאחריות הפלילית שבמעשיו הינה אמביוולנטית. לאור העובדה כי הנאשם לא ביטא נזקקות לקשר טיפולי כלשהו, שירות המבחן נמנע ממתן המלצה טיפולית לגביו.

עדי אופי וטיעוני הצדדים לעונש:

4.         מטעם הנאשם העידו שלושה עדי אופי: מר ג'אברין עבד אלכרים אשר העסיק את הנאשם בעבודתו שיפוצים, ד"ר סאלח מחאג'נה קרוב משפחה של הנאשם המשמש כמפקח ארצי על הוראת האנגלית ומרצה בכיר במכללה אקדמאית עין קאסם, ודודו של הנאשם מר תאופיק אגבאריה מנכ"ל חברת חנן אום אל פחם. עדי האופי עמדו על אופיו התקין והחיובי של הנאשם והעידו כי הופתעו לגלות כי הנאשם הורשע בעבירות המיוחסות לו.

5.         ב"כ המאשימה הפנתה לחומרת מעשיו של הנאשם אשר שימש כסוחר נשק פעיל ועצמאי והיה דומיננטי בעבירות הנשק והאמל"ח בארגונו של באסל ואף בארגון עצמאי משלו. לטענתה, הנאשם היה בעל קשרי מסחר עם אסעד תושב השטחים המשמש ספק נשק. כמו כן הנאשם בעצמו סיפק את כלי הנשק והאמל"ח לאחרים כדי שאלה יעבירו אותם הלאה בארגון לשם מכירתם.

            ב"כ המאשימה עתרה להטיל על הנאשם מאסר בפועל למשך ארבע שנים, מאסר מותנה ממושך וקנס משמעותי. בהיעדר הסכמה דיונית, ביקשה המאשימה לחלט סכום מתוך סך של 106,000 ש"ח שנתפסו בביתו של המשיב, בהתאם לשיקול דעתו של בית המשפט. לטענתה המדובר בסכום כסף גדול שלא הוכח מקור הכנסתו הלגטימי של הנאשם.

6.         הסניגור טען מנגד כי הנאשם צעיר השייך למשפחה נורמטיבית, לקח אחריות בגין מעשיו, הודה וחסך מזמנו של בית המשפט. הסניגור הוסיף וטען כי לא נתפסו כלי נשק בביתו של הנאשם, וכי הנאשם לא פעל מתוך בצע כסף. הסניגור ביקש להתחשב בנתוניו החיוביים של הנאשם ולגזור את דינו באופן פרופורציונאלי תוך התחשבות בעונשים שהוטלו על שאר החיילים בפרשת הסחר בנשק.

            באשר לבקשת החילוט טען הסניגור כי מקור הכסף בהכנסתו של הנאשם מעבודה, בכך שהנאשם משתכר סך של 6,000 - 7,000 ש"ח לחודש, הוא עובד לפי יום ומשתכר סך של 350 ש"ח ליום. לחילופין, יש להורות על חילוט בצורה מזערית ביותר ומינורית.

7.         הנאשם הביע צער וחרטה על מעשיו ובית לתת לו הזדמנות.

דיון והכרעה:

1.         העבירות המיוחסות לנאשם הינן חמורות ביותר. הנאשם שימש כסוחר נשק לכל דבר, סחר בנשק בין באופן עצמאי ובין בשיתוף פעולה עם באסל וחיילים אחרים, במספר הזדמנויות כמפורט בהרחבה בכתב האישום המתוקן.